חרד"שים, איכזבתם - על משבר שילוב החרדים
- Esty Shushan
- 5 באוק׳
- זמן קריאה 3 דקות
כבר שני עשורים שהמדינה וקרנות פילנתרופיות שופכות מיליארדים על "שילוב חרדים". כותרות חגיגיות, פרויקטים נוצצים, דיונים בכנסת והרבה אנשים טובים שהיו משוכנעים, שהנה השינוי קורה בלי שהחרדים ישימו לב. כתבה שמתפרסמת השבוע מאת נתי טוקר בדה מרקר מספרת על קרנות שמושכות את ידיהן מהשקעה בארגונים שעסקו בקידום תעסוקה והשכלה, כשהשורה התחתונה היא "החרדים החדשים לא סיפקו את הסחורה". הסחורה אם אתם תוהים, היא התגייסות תחת האלונקה והצטרפות למאמץ המלחמתי.
מפעל תיקון החרדיות, הוא מרכז רפואי ענק שנבנה בשנים האחרונות תחת הגשר הקורס של הממסד החרדי, שמתמודד עם נשירה גבוהה ומבעיות כלכליות קשות. מוביליו הבולטים הבטיחו שינויים שקטים, מתחת לרדאר, תוך שיתוף פעולה מלא של העסקנות החרדית והרבנים. הם זכו למימון מפרגן ולתמיכה כמעט טוטאלית של חוקרי חרדים ומעצבי מדיניות חילוניים ששיתפו פעולה בהמלצות להזרמת משאבים פילנתרופיים ומדינתיים לפעילות הזו.
ברוח ימי הרחמים והסליחות נדון את אותם חוקרים לכף זכות, שכוונתם היתה טובה, שדרך חשיבה קפיטליסטית אמריקאית, אתה משקיע כסף ורוצה מינימום סיכון ומקסימום תשואה על מאמציך.
אבל הדרך רצופת הכוונות הטובות הובילה להתרסקות החלום, עד כדי משיכת ההשקעות מהחברה החרדית. אני לא בטוחה שזה גרוע, ההכרח לא יגונה ומי שיצטרך להביא אוכל הביתה, בלי קביים חיצוניים יעשה זאת.
בשיחה שלי השבוע בחרדית מדוברת, אירחתי את פנינה פויפר, מנכ"לית ארגון הציבור החרדי ממלכתי, פעילה חברתית ופוליטית. בשיחה הזו פתחנו את הנושא. הטריגר לשיחה היא כתבה אחרת של טוקר בו חוקרת החרדים לי כהנר התראיינה לפני מספר חודשים מדה מרקר והביעה את אכזבתה מהחרדית החדשים בהם השקיעה מאמץ ניכר ולא ראתה את התגייסותם.
דיברנו על מה שמפספסים שם כל המלומדים והמלומדות, שעוסקים בטיפול בסימפטומים במקום באתגר האמיתי. פנינה שהיתה בכנס עם כהנר מספרת על הרגשתה "אנחנו הילד שהגיע בזמן וחטף נזיפות בגלל הילד המאחר".
החברה החרדית בנויה על אדנים חזקים של היררכיות כוח, מדינת ישראל הניחה בידי העסקנות החרדית את הטיפול במגזר החרדי מתוך מחשבה עצלנית ונאיבית שהם יודעים מה לעשות עם צאן מרעיתם. את אותם דמויות תאבות כוח תאלצו לפגוש גם בגשר הההרוס למעלה, במוסדות החינוך שמוציאים לעולם מאות אלפי גברים חסרי יכולת להתפרנס ובבית החולים למטה בניסיונות העקרים להכניס אותם למעגל התעסוקה. הידיים הן אותם ידיים, הסיפור משתנה בהתאם לתורם הנדיב.
פנינה מספרת לי בשיחה את חוויותיה מעבודתה במכון לב, בו היא רואה איך גברים חרדים מגיעים לאקדמיה ונופלים כבר במכינה, עוד לפני שהתחילו. לא בגלל שהם לא מוכשרים, אלא כי אין להם אנגלית ואין להם מתמטיקה. בלי ליבה - אין סיכוי. המעטים ששורדים הם גאונים יוצאי דופן או כאלה שגדלו בבית עם יתרון מובנה – אנגלית שפת אם, כסף, הורים תומכים. והמדינה? במקום לשאול את השאלה הבסיסית "איך הגענו לזה?", היא המציאה קורסי הכשרה ושפכה עוד תקציבים על מסלולים עוקפים.
המדיניות הזו נסללה על ידי חילונים למהדרין, חוקרי חרדים, מכוני מחקר, יועצים, כולם ישבו סביב השולחן, שיתפו פעולה עם שומרי הסף החרדים, העסקנים שתפקידם לשמר את הקיים, ובמקביל סתמו את הפה לקולות המהפכניים, בעיקר לנשים. מה שיכול היה להיות מנוע של שינוי – הושתק בשם “שיתוף פעולה”. פנינה מצאה לזה הגדרה יפה "החילונים שהמציאו את החרדימטר", שנים של מחקר ומיפוי עזרו להם להגדיר מי בפנים ומי בחוץ, ממש כמו מורה בסמינר. מי שנחשב מהפכן, מי שדרש את תיקון העומק, במערכות החינוך, ביחס לנשים, מי שהעז להשמיע קול, סומן פעמיים. גם על ידי החברה החרדית וגם על ידי חוקריה ומגדיריה.
שנים שמעתי את המשפט שמתעדף אבולוציה על פני רבולוציה, שינויים קטנים לאורך זמן על פני מהפכות מסוכנות. ספרו את זה לאברך שפנה אלי בעקבות הראיון וסיפר כי חזר לכולל מחוסר ברירה, כי אין לו מקום בשוק התעסוקה. בטח יש לו מיליון שנה לחכות כדי למלא את המקרר בימים הטרופים הללו.
השיחה עם פנינה פויפר חושפת את הפער הגדול: בין מדיניות שמבקשת תוצאות מהירות דרך הממסד, לבין טיפול אמיתי בשורש.
והשורש, בעיני, הוא קודם כל הורדת חומות הפחד והשתיקה.
מזמינה אתכם ואתכן להירשם לערוצי "חרדית מדוברת" ביוטיוב, ספוטיפיי או אפל.
להאזין, לשתף, גם לעשות לייק. זה עוזר לנו להמשיך להביא לכם תוכן איכותי, מרענן ופותח מחשבה.
לצפיה ולהאזנה לפרק המלא
הטור מתפרסם בעיתון הדיגיטלי "לכתחילה", העיתון היומי לחרדים בעולם המעשה. העיתון פורץ דרך בעולם התקשורת החרדי, ביכולתו לדון בנושאים מורכבים, ואפילו להציג תמונות של נשים.
ההסכת המצולם "חרדית מדוברת" זמין ביוטיוב, ספוטיפיי ואפל, מוזמנות ומוזמים לעקוב אחרינו ברשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק.
תגובות