ישראל של השישי לאוקטובר
ימי מלחמה כשזכרון השביעי באוקטובר לא מרפה. אני מתקשה להיות פוליטית עם סימני קריאה. נראה שכל האידאות זקוקות למחשבה מחדש. חזרנו שוב לדבר בלשון רבים כשהגורל המשותף מרחף מעל ראשנו, לא משנה באיזו פינה בגלובוס אנחנו נמצאים.
אני כותבת לאומתי הצעירה ישראל, שהיא גם אדמה וגם יישות מדינית ריבונית, אבל היא בעיקר בני אדם שעד שישי לאוקטובר היתה בהם חיוניות ותקווה תמימה של ילדה.
שיר לאומתי / אסתי שושן
בַּשִּׁשִּׁי לַחֹדֶשׁ הָיִית עוֹד צְעִירָה
בְּאֵיזֶה מֵאָה שָׁנָה
הָיָה לָךְ סֹמֶק קַל בַּלְּחָיַיִם
וְכַמָּה חֲלוֹמוֹת שֶׁנָּצְצוּ לָךְ בָּעֵינַיִם
אַף פַּעַם לֹא הָיִית רְגוּעָה מִדַּי
חָוִית אֵיזֶה כְּאֵב אוֹ שְׁנַיִם
אוֹ אַלְפַּיִם
יֵשׁ הֲמוֹן דְּבָרִים שֶׁלֹּא הִצְלַחְתָּ לִפְתֹּר
אוּלַי גַּם לֹא תַּצְלִיחִי כְּבָר
אַתְּ קְשַׁת עֹרֶף וְיֵשׁ לָךְ מָה לוֹמַר
עַל כָּל עִנְיָן כִּמְעַט עַל כָּל דָּבָר
אַתְּ יוֹדַעַת לָבוֹא עִם הַפּוֹזָה
שֶׁל אַחַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ
שָׁנִים אָמְרוּ לְךָ זוֹ נוֹיְרוֹזָה
שֶׁיֵּשׁ מְחִיר וְיוֹם אֶחָד
הַכֹּל יָכוֹל לְהִתְלַקֵּחַ
לֹא סָבְלוּ אוֹתָךְ קְטַנָּה בְּגֹבַהּ מִרְצֶפֶת
אִם תָּרִימִי אֶת הָרֹאשׁ
תְּגַלִּי אַתְּ שׁוּב נִרְדֶּפֶת
סִפַּרְתְּ לְעַצְמֵךְ שֶׁאֵין לך אֱלֹהִים
גַּם הוּא מִצִּדּוֹ נֶעֱלַם לָךְ לִפְרָקִים
חָזַר כְּאִלּוּ דָּבָר לֹא קָרָה
מַקְסִימוּם הַסְתָּרָה
שֶׁבְּתוֹךְ
הַסְתָּרָה
אֲבָל בַּשִּׁשִּׁי לַחֹדֶשׁ עוֹד חָשַׁבְתְּ
שֶׁיֵּשׁ לָךְ עֵינַיִם בַּגַּב
וְאָזְנַיִם בַּבִּקְעָה וּבָהָר
וְיָד אֲרֻכָּה שֶׁלּוֹחֶצֶת עַל הַהֶדֶק
עִם חוּשׁ רֵיחַ חָרִיג לְמוּסָר וּלְצֶדֶק
הָיִית קְצָת תְּמִימָה שְׁבוּיָה חָזָק בַּקֶּסֶם
וּמָה יִקְרֶה עַכְשָׁו אֵיךְ מַמְשִׁיכִים מִפֹּה בְּעֶצֶם
רָקַדְתְּ כָּל הַלַּיְלָה וְהִסְפַּקְתְּ לִרְאוֹת זְרִיחָה
לִפְנֵי שֶׁלִּבֵּךְ נִשְׁבַּר
חֲתִיכָה
אַחַר
חֲתִיכָה
תִּסְתַּכְּלִי עָלַיִךְ עַכְשָׁו בַּמַּרְאָה
אַתְּ פְּצוּעָה הֲרוּסָה, אַךְ כָּל כָּךְ יָפָה
אִם תְּצַיְּרִי לְךָ שָׂפָם
אוֹ שֶׁתְּזַיְּפִי בַּשִּׁירָה
אִם תַּזִּיעִי אֶת נִשְׁמָתֵךְ
כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַגִּזְרָה
יוֹם אֶחָד תֵּצְאִי מִזֶּה מְרֻסֶּקֶת אֲבָל
שָׁוָה כָּל כָּךְ שָׁוָה
הַצַּלָּקוֹת שֶׁלך יַגְלִידוּ
אַתְּ תֵּדְעִי שׁוּב אַהֲבָה
אוֹ לְפָחוֹת
קְצָת
שַׁלְוָה
לתחושות של הזמנים הללו יש גם גירסה גראפית, בטון קצת קליל והומוריסטי, כי צריך לפעמים לנשום? שתי חולצות טישרט עם תחושות נפוצות של ימינו הלא פשוטים, שמחברות בין יהדות לטכנולוגיה, עבר ועתיד, מסורת וקידמה.