מנצ'סטר ליד הים-ביקורת סרט



כדי לצפות ב"מנצ'סטר ליד הים" צריך להצטייד בארגז פופקורן ובכמה ליטרים של נוזל ממותק לגיבוי. כי "מנצ'סטר ליד הים" הוא סרט ארוך יחסית, וזה אולי הדבר היחיד שניתן להגיד לרעתו, שכן מדובר בדרמה אמריקאית יפהפיה שמפתיעה בנקיונה הויזואלי, ודוקא הקצב המדוד שלה מאפשר לך לרדת לעומק הרגשי והפסיכולוגי של הדמויות ולצאת איתן למסע מייסר אל עברן.

הסרט משרטט את דמותו של לי צ'נדלר בגילומו של קייסי אפלק, כן, בדיוק, האח הצעיר של בן שזורח כאן במשחק מדוייק ומשכנע. לי הוא איש תחזוקה ושרברב ואפלק מצליח לנטוע בו כמות של קסם וכריזמה שאפילו המיזנטרופיה הקיומית בה הוא שרוי, לא מצליחה להאפיל עליהם.

לי מעביר את חייו בבדידות בפתיחת סתימות של אסלות ובניקוי שלג מחצרות הבתים וההתנהגות המסוגרת על גבול האלימה שלו אולי מרחיקה ממנו חברים ובנות זוג פוטנציאליות אבל לא את הרצון של הצופה להבין מה הסיפור שלו, מה עובר עליו.

כשאחיו הגדול של לי נפטר בדמי ימיו, הוא נאלץ לעזוב את עבודתו הלא סימפטית שהיתה נראית לכתחילה כמו ארץ גזרה אליה הגלה את עצמו ולחזור לעיר הולדתו ולא רק זאת אלא לקחת תחת חסותו את אחיינו פטריק, (בגילומו של לוקאס הדג'רס) נער מתבגר חובב שמלות ולשמש לו כאב וכאפטרופוס.

"אז מה, הולכים לבית יתומים?" שואל אותו האחיין בן ה-16 בסוג של אירוניה שנונה אופיינית לדיאלוגים המבריקים בסרט. הוא יודע שהוא נטל לא רצוי על דודו המתוסבך, והוא מתמודד עם אבלו בדרך של הומור שחור, הדחקה ואפילו כשהוא מתפרק מול עופות קפואים בפריזר, כי הם מזכירים לו את אבא שעדיין לא יכול להיקבר בשל השלג הכבד, זו התפרקות שמעוררת רגשות עזים ומנוגדים.

כשנ