ישמח-חתני-סרט משמח


הסרט "ישמח חתני" הוא מתוק לצפיה כי יש בו צדק פואטי נדיב ומשמח, כי הוא מצחיק ואקטואלי ובעיקר כי עיתון הארץ הדיר אותו מרשימת המומלצים והלא מומלצים שלו, מה שאומר שזה סרט שיעשה לכן טוב על הלב, אבל ממש.לא תמצאנה בו שתיקות ארוכות מהורהרות רבות משמעות וטוב שכך, אתן הולכות להיסחף לעולם המעשה, או בפלצנית מדוברת "אקטיביזם חברתי"

אפשר בהחלט להתקטנן ולמחות על כשלים תסריטאיים, דמויות שטוחות שחיות בעולמות חד מימדיים. אבל הכל נסלח מול קבוצת נשים ג'דעיות שיוצאות למאבק חסר פשרות להחזרת עזרת הנשים שלהן על כנה.

אני יכולה גם לתהות על הליהוק של אביב אלוש, שובר הלבבות בתפקיד רב חרדי ש"סניק עם פראק (מעיל) ליטאי, משהו ביציבה, במוטת הכתפיים ובמבט הממזרי לא עבר לי עם הדבקות בהלכה על קוצו של יוד, אבל כשעצמתי עיניים ושמעתי את קולו מרעים "אישה היא כמו ספר תורה, צריך לכסות אותה" הצלחתי לדמיין את דרשניי היוטיוב מבקיעים מתוך המסך, אוחזים בציצת ראשי ומסלקים אותי מאחורי איזה דיקט בעליית גג מאובקת, בכדי שאבין את מקומי, ממש כמו שעשו לגיבורות הסרט. אולי גם מקנחים ב"שבי בלול" המיתולוגי. אוולין הגואל המעולה בתפקיד אתי, אשתו של ציון מהתבלינים, מובילה את המחאה נגד הרב הצעיר ומגמות ההקצנה שכפה על קהילתם המסורתית השלווה ואליה חוברת קבוצת נשים נחושה ועקשנית. מולן הגברים שלהן, הניחנים בכישורי רפיסות מפוארים ונתונים ב


ין הפטיש לסדן, בין הרב את ריבם ונשותיהם הקשוחות.

מול הסרט הזה צפות השאלות האמנם המחיצות האטומות שהתגבהו והתעבו בשנים האחרונות מול פניהן של נשים דתיות היו הן החומה פיזית שסילקה אותן מהתודעה הקהילתית, ויחד עם זאת מהחוויה הדתית רוחנית שכרוכה חזק בעולם בית הכנסת? האם המאבקים החדשים הללו נועדו ליצירת מציאות חדשה אולי בכלל להחזרת משהו שלקחו לנו בלי שנשים לב?