כשזכות דמוקרטית הפכה למצווה


ימי בחירות אצלנו מתאפיינים בשליפת כל התותחים האפשריים למלחמה על הקול. במערכת הבחירות האחרונה נדמה שלא נשארו גבולות לאף אחד מהשחקנים על לוח השחמט הזה שנקרא הפוליטיקה הישראלית. אבל אני רוצה דווקא לדבר על הפוליטיקה החרדית, לה יש קודים משלה להתנהלות. הדמוקרטיה התפתחה אי שם ביוון הקדומה כשיטת ממשל בה יש לאזרחים יכולת וזכות להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם או בעירם באופן חוקי וממוסד. הם יכולים לעשות זאת, לדוגמה, באמצעות הבעת דעות בפומבי, הצבעה בבחירות או במשאלי עם, השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן. זכות ההצבעה איפא הינה נטועה היטב בתרבות יוון שיחסם של שלומי אמוני ישראל אליה ידוע. עובדה זו מעוררת תמיהה מול האופי הדתי האמוני שעוטף את הערך הלא יהודי בעליל הזה בכל מערכת בחירות. קריאות קודש של מי לה' אלי, הבטחות אינספור על גן עדן ושכר למצביעים נכונה, איומים מפורשים או סמויים על גורלו הרוחני והפיזי של מי שלא יבחר נכון.

והעם עומד מול הקולות והברקים ומתקשה להבין, האמנם נוספה מצווה אחת אל התרי"ג אשר ביוון יסודה? כיצד יתכן ששיטה פוליטית שמיושמת באמצעות מנגנון הצבעה של בוחרים כאמצעי לניהול מדינה שממילא מוגדרת כמדינה חילונית ציונית שלא מכירים בה, שגדולי ישראל בעבר ובהווה רואים בה מדינת שמד בה מיליון ילדים לא יודעים לקרוא קריאת שמע, כיצד יתכן שהשתתפות במנגנון הזה, מבטיח עולם הבא? מצוות הבחירות קלה היא מאין כמוה, פעם בארבע שנים, לגשת אל הקלפי, לשים פתק ולדעת שקנית את עולמך, מה זה לעומת מצוות מאתגרות וקשות שיהודים יראים אמורים להתמודד איתם. האם זהו כתב המחילה האולטימטיבי עבור עוונות משמעותיים? יכול הינך להיות ריקא ופוחז אך בהגיע הרגע תעשה את המעשה הנכון ותזכה לחיי נצח?

אם היה פה מצב בו היה ברור שהמפלגות החרדיות עסוקות בעשיית צדק, בעזרה לחלשים ולמדוכאים, ביצירת אופק ועתיד טוב למצביעיהם עוד ניחא. אך הפוליטיקה החרדית בעצם כינונה כמערכת שלא חייבת דין וחשבון לבוחר, סובלת מניוון וריקבון עמוק, מאובדן דרך שמצריך כל הזמן אמצעים מלאכותיים להחייאתה בדוגמת הפיכת מעשה אזרחי חילוני במהותו למצוות עשה שדוחה את כל המצוות, כאשר קולם של המצביעים החפצים באמת לעשות את הטוב והישר, המשוכנעים עד תום כי במעשה ההצבעה יביאו את גאולת נפשם, קולם אינו נשמע ומנוצל באופן ציני ביותר. הפוליטיקה החרדית לצערנו הפכה לכלי שרת עבור קומץ עסקנים, אנשי חצר, ומנהלי מוסדות. אליטה דקה ויחד עם זו שמנה בתקציבים ובכוח. ההפחדות הגדולות על "עולם התורה שעומד להיחרב" אם לא נצביע כראוי, הוא קולו של הפחד של מנהלי מוסדות שאולי יצטרכו למכור את הג'יפ שברשותם או דירה בבעלותם. כי לאברך ולאברכית החפצים לחיות ולהתפרנס לא יועילו עוד 100 שקלים שאחד משליחנו האמיצים ישיג לטובת מלגת משרד הדתות העלובה, שמצליחה בעיקר לעורר שנאה מבחוץ שאותו אברך תמים וישר דרך החפץ לקיים מצוות בוראו סובל ממנה השכם והערב בזמן שהוא ראוי לכבוד מלכים על הקרבתו הגדולה. הציבור החרדי היום זקוק לפתרונות מערכתיים, למנגנונים של יצירת צדק ולא עוד קופות צדקה. להחזרת האימון ברבנים שהפוליטיקאים רתמו למאבקם על הכסא והוזילו את מעמדם בפני ההמון. הציבור החרדי זקוק לקולות חדשים שישמעו, אותם משתיקה התקשורת החרדית המשמשת כזרוע ביצוע ארוכה של הפוליטיקה, היא נקנתה על ידה בממון רב והיא מעצבת את דעת הקהל בהתאם לצרכים מניפולטיבים של עסקנים פוליטיים. הציבור החרדי זקוק לבשורה, שצריכה לצמוח בימים אלה בתום הקרב הגדול ומלחמת המצווה שנכפתה עלינו. האם יקום מישהו לבשר אותה? או שגם קולו יושתק כמו של רבים אחרים?

#חרדים #נשיםחרדיות #מזרחיות #שס #גזענות #הדרה #בחירות #דמוקרטיה

פוסטים רותחים
פוסטים אחרונים
בארכיון
עניינים שנדונו
No tags yet.
אני גם פה
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square

© Esty Shushan 2017