MeToo למהדרין
"ההוא שפגע בי מינית מספר פעמים בגיל 11, היה איש חרדי נשוי. הייתי לבושה בצניעות רבה ביותר. אחרי בת המצווה שלי ביקרתי אצלם בשבת, הוא ביקש מאשתו שתלך לישון ותשאיר אותי איתו. היא צעקה, ״היא בת מצוה! אתה כבר לא יכול לגעת בה!״ ולמה אי אפשר לספר ולהתלונן, תשאלו, כיתה ט׳ בבית יעקב. המחנכת מספרת על תלמידה שהותקפה ברחוב וישבה בבית כמה ימים להתאושש. היא נסעה לבקר אותה ואמרה לה ״זו אשמתך!״ התלמידה התגוננה, היא שומרת על כללי התקנון ולובשת גרביונים עבים במיוחד. ענתה לה המורה, ״כן, אבל יש בך משהו..״ כך כותבת לי רחלי באס, חרדית נשואה, אם לשלושה, מטפלת רגשית ומסייעת לנפגעות תקיפה מינית.
לא כולם אמיצים כמו רחלי, שהסכימה לחשוף בפני ובפניכם את סיפורה הקשה, נשים שפניתי אליהן שידעתי שנפגעו, אמרו שעדיף לשתוק, שהן לא מוכנות נפשית לחשיפה הזו.
אני בוחרת להביא בפניכם כמה סיפורים וציטוטים אמיתיים, חלקם עם שינוי פרטים מזהים. כתשובה למאמרו של ישראל כהן בהארץ המכחיש את העוולות, התקיפות וההטרדות המיניות אצלנו ומאדיר את מדיניות ההפרדה כמונעת תופעות כאלה.
"אני זוכר את המלמד שלי בכיתה ה׳ מקדם אותי כל בוקר בברכה ומכניס את ידיו הקפואות לתוך הסוודר שלי וממשש אותי, מצמיד אותי אליו" (י. בוגר תלמוד תורה וישיבות)
"ישבתי עם לקוח חסידי מבוגר שהזמין אותי לייעץ לו על עיצוב פנים לחנות חדשה, הוא בחן אותי עמוקות והחל לשאול שאלות, הוא פירש לא נכון את הנחמדות שלי, "את חושבת שאני יפה?, נכון היית רוצה להיות איתי?" חייכתי כמו סתומה והסמקתי, מיותר לציין שלא קיבלתי את העבודה ולא טרחתי לבקש הסברים, כשבעלי ניסה להבין למה, הסברתי לו שהמחיר שהצעתי היה לו יקר" (ר. אדריכלית)
"התחלתי לעבוד במפעל חסד חרדי, לנשים היה איזור נפרד. הבוס שלי שם עלי עין מהתחלה, הוא החל לבקש ממני עזרה בכל מיני תחומים, יוצר איתי אינטראקציות מלאכותיות כדי לשהות איתי, כששמעתי אותו מתנשף בטלפון בשיחת עבודה שניהלנו, קפאתי, לא נעניתי לו ושילמתי בכמה שנים של אי קידום ומשכורת מינימום" (ג.ר.)
"אתמול היתה לי שיחה עם אחותי הקטנה. היא סיפרה לי על אונס קשה שעברה חברה שלה. גבר חרדי גרר אותה מאחורי משאית ואנס אותה, והיא לא העיזה לצעוק כי לא ידעה מה בדיוק קורה לה, מה הוא עושה, ובעיקר פחדה שאם היא תצעק אז יבואו עוד אנשים ו"יראו לה"...! היא לא ידעה מה לצעוק! "הצילו... מישהו מנסה לשים את הזה שלו..."? מה בדיוק לצעוק? איך בת סמינר צדיקה ותמימה יכולה להתמודד עם משהו שאין לו שם? אחותי סיפרה לי גם על עוד מקרים של הטרדות, גברים שחשפו את עצמם מול בנות, שבזמן אמת הן לא ידעו מה הוא עושה ולמה ומה לעשות עם זה (נטלי רוזנבלום, תומכת לידה)
"חוויתי פגיעה מינית במשפחה שנמשכה שנים עקב הרגל השתיקה והתעלמות המשפחה מסימנים ברורים. כששמעתי לאחרונה על פגיעות נוספות מאותו אדם, פניתי למשטרה. רבנים פסקו למתלוננות להעיד אבל אח"כ חזרו בהם כדי שלא ישב בכלא זמן רב מידי. מתלוננות הוטרדו והושוויתי לנאצית ולדעא"ש, חלק מהמשפחה לא מדברים איתי עד היום. בתחילת דרכי בשוק העבודה הוטרדתי מינית פעמים רבות במקומות עבודה חרדיים. ברחתי ברגע האחרון מתקיפתו של מייסד ארגוני חסד גדולים בירושלים, שלאחר מעשה אמר שזו אשמתי כי סידרתי את שערי לפני צאתי מהעבודה. (שפרה מבני ברק, בוגרת סמינר גייטסהד (הישן))
ואם נטען כי מדיניות ההפרדה אולי לא מונעת אונס אבל מונעת סתם הטרדות יומיומיות. יודית' מסטמפורד היל כותבת לי כך: "אנחנו עובדות בסביבה נפרדת, אפילו לא פונים אלינו בשמות, אלא בתואר גברת, פעם נשפך לי קפה על החולצה, ביקשתי לרוץ הביתה להחליף, הבוס אמר לי "למה שלא פשוט תורידי אותה" מדובר באדם מכובד שאף למד דיינות, במקום אחר הבוס שלי היה משליך חפצים על הרצפה ומבקש שאתכופף להרים, היה גוחן עלי, כאילו מנסה לצפות בעבודתי במחשב. אין איפה להתלונן על מעשים כאלה, כשניסיתי פעם אחת, הוא התנצל ונאמר לי "תעמידי פנים כאילו זה לא קרה"
בקבוצות הפייסבוק שאני מנהלת "פמיניזם חרדי" המאמר עורר סערה.
"יש הרבה סיבות למה נשים חרדיות לא השתתפו בקמפיין מי טו ורי ורי מאצ׳, אף אחת מהן היא לא בגלל מה שכתוב במאמר ולא בגלל שהחברה בהפרדה גורמת עוזרת למניעת הטרדות ותקיפות מיניות. המאמר מקומם ומכעיס, בעיקר כשהתקשורת החרדית בכלל לא מדווחת על הקמפיין ולא מאפשרת את הבמה שהתקשורת החילונית נתנה למתלוננות.
אם ישראל כהן פה - תדע לך שאם משהו יביא את המבול של מי טו החרדי, וזה יהיה מבול של מי שופכין אלו יהיו מאמרים כאלה." (א.ר.)
"האיש שבתמונה הוא ת.ג. (צורפה תמונה וצונזר השם א.ש.) תושב מנצ׳סטר עיר מגורי. הוא בכלא על פגיעות מיניות חמורות בקטינות. כשנה לפני שנעצר, הייתי במשרדו לראיון עבודה. הוא טרח להדגיש שהביא את ביתו למשרד למנוע חשש ייחוד. בנוסף, הוא היה מלמד במתיבתא. תלמיד שלו סיפר לי כיצד קרא לו לשיחה בארבע עיניים ודיבר עמו ברגישות על עניני שמירת הברית." (רחלי באס מגיבה בקבוצה)
"עזבו את ההדרה שהוא כ"כ מייפה בכתבה. איפה אבל מרכיב הנפגעים בעיקר בקרב בחורי הישיבות למרות ואולי אפילו בגלל ההפרדה?" (חוי בלושטיין, מדריכת כלות ומדריכה לחיי אישות)
בחרתי להביא לכם חלק מזערי מקולות אותנטיים מהשטח, לא כדי שתחשבו כמה הציבור החרדי חולה, כי קמפיין מיטו העולמי חושף תחלואה אנושית חוצת תרבויות, השקפות ומעמדות, אני מביאה לכם את הסיפורים הללו כדי ששרהלה ויהודה וחיימקה ומנוחה ואיתמר וישראל מאיר ושירה וברכה, ירגישו שהם לא לבד ולא אשמים. בשנים האחרונות החלו לפעול ארגונים בתוך הקהילה החרדית המביאים את קולם של הנפגעים והנפגעות לתודעה הציבורית והם עושים עבודה מבורכת. בתקשורת החרדית (הדיגיטלית בלבד) החלו לעסוק בנושא, אך השתיקה הרועמת, הפחד, המבוכה והאשמה מהדהדים ונוכחים, אותם צריך לעצור ואת מכחישי הכאב וסבל הקרבנות.
metoo#
פרטים מסויימים בחלק מהסיפורים שונו, לבקשת הקרבנות ולשמירת פרטיותם ובטחונם.