שלי, הפקרת אותנו


את יודעת, שלי, אסתי זה אחד השמות הנפוצים במגזר החרדי, אם תגידי אותו בקול במרכז בני ברק או במאה שערים, לפחות כמה ראשים ייסובו לעברך. ועדיין, אני לא מתיימרת לדבר בשם כל האסתי, הרבקי, הנחמי והפייגי. אני לא יודעת מה כולן חושבות באמת על מצבן ועל מצב הנשים החרדיות בכלל. חלקן אולי לא מסכימות אתי, וחלקן מפוחדות מהסנקציות הקהילתיות ומעדיפות להתכנס בשתיקה, אבל יותר ויותר מהן מתחילות להבין שמשהו בשיטה הקיימת, שמדירה אותן בשיטתיות מכל מוקדי קבלת ההחלטות בישראל, דורש תיקון דחוף.שלי יחימוביץ', לפני שבוע פירסמת פוסט צוהל בפייסבוק, שבו סיפרת על שיתוף הפעולה שלך עם ש"ס במרוץ להסתדרות. הבעת התרגשות מכך שזאת הפעם הראשונה שש"ס או מפלגה חרדית כלשהי "תתמודד בסיעה שבראשה אשה".

זאת הפעם הראשונה שמפלגה חרדית רצה ברשימה שבראשה אשה. ש"ס תומכת בי לראשות ההסתדרות ותרוץ אתנו ברשימת הבית החברתי. לפנות בוקר חתמנו על ההסכם.

תחילה, למען הצדק ההיסטורי, ראוי לציין שהיו כבר לא מעט מקרים של תמיכה חרדית במועמדות של נשים חילוניות (כמו התמיכה במועמדות של דליה איציק לנשיאות). קיימת רשת של שיתוף פעולה בין קודקודיות חשופות שיער לקודקודים עטויי כיפה כשאינטרסים שונים נפגשים. ואולם את הכבוד שש"ס ויהדות התורה מעניקות לנשים חילוניות, הן לא מתכוונות להעניק לנשים שלהן. איך אומר אריה דרעי: "יפה לא רוצה". הבעיה היא שלא שואלים את כל שאר הנשים החרדיות, לא מעמידים את זה כלל כאופציה בפניהן. ולא רק זאת, אלא גם מנהלים מסע שיסוי כלפי מי שמנסה או אפילו רק אומרת בקול, כמוני, שהמצב הקיים בעייתי.


שערי המפלגות החרדיות נעולים בפני נשים חרדיות על ידי תקנונים, שמצהירים ללא בושה כי רק גברים יכולים להיכלל בשורותיהם — ואת לא פוצה פה. את לא משמיעה אף אמירה מוסרית פמיניסטית נגד המצב הבלתי אפשרי הזה, שבו אין לי ולשכמותי שום ייצוג, לא בכנסת ואפילו לא במינהל העירוני. נגד מצב שבו לאשה חרדית אין מלה במ וקדים שבהם את ועמיתייך סוגרים דילים פוליטיים מעל לראשינו המכוסים, מול פרצופינו השקופים.