November 22, 2017

Please reload

פוסטים אחרונים

ההפרדה רעה לחרדים

May 3, 2018

1/10
Please reload

פוסטים רותחים

שלי, הפקרת אותנו

את יודעת, שלי, אסתי זה אחד השמות הנפוצים במגזר החרדי, אם תגידי אותו בקול במרכז בני ברק או במאה שערים, לפחות כמה ראשים ייסובו לעברך. ועדיין, אני לא מתיימרת לדבר בשם כל האסתי, הרבקי, הנחמי והפייגי. אני לא יודעת מה כולן חושבות באמת על מצבן ועל מצב הנשים החרדיות בכלל. חלקן אולי לא מסכימות אתי, וחלקן מפוחדות מהסנקציות הקהילתיות ומעדיפות להתכנס בשתיקה, אבל יותר ויותר מהן מתחילות להבין שמשהו בשיטה הקיימת, שמדירה אותן בשיטתיות מכל מוקדי קבלת ההחלטות בישראל, דורש תיקון דחוף.שלי יחימוביץ', לפני שבוע פירסמת פוסט צוהל בפייסבוק, שבו סיפרת על שיתוף הפעולה שלך עם ש"ס במרוץ להסתדרות. הבעת התרגשות מכך שזאת הפעם הראשונה שש"ס או מפלגה חרדית כלשהי "תתמודד בסיעה שבראשה אשה".

 

זאת הפעם הראשונה שמפלגה חרדית רצה ברשימה שבראשה אשה. ש"ס תומכת בי לראשות ההסתדרות ותרוץ אתנו ברשימת הבית החברתי. לפנות בוקר חתמנו על ההסכם.

 

תחילה, למען הצדק ההיסטורי, ראוי לציין שהיו כבר לא מעט מקרים של תמיכה חרדית במועמדות של נשים חילוניות (כמו התמיכה במועמדות של דליה איציק לנשיאות). קיימת רשת של שיתוף פעולה בין קודקודיות חשופות שיער לקודקודים עטויי כיפה כשאינטרסים שונים נפגשים. ואולם את הכבוד שש"ס ויהדות התורה מעניקות לנשים חילוניות, הן לא מתכוונות להעניק לנשים שלהן. איך אומר אריה דרעי: "יפה לא רוצה". הבעיה היא שלא שואלים את כל שאר הנשים החרדיות, לא מעמידים את זה כלל כאופציה בפניהן. ולא רק זאת, אלא גם מנהלים מסע שיסוי כלפי מי שמנסה או אפילו רק אומרת בקול, כמוני, שהמצב הקיים בעייתי.

יחימוביץ' (מימין) ודרעי בכנסת, 2013. שערי המפלגות החרדיות נעולים בפני נשים חרדיות — ואת לא פוצה פה. צילום: אוליבייה פיטוסי

 


שערי המפלגות החרדיות נעולים בפני נשים חרדיות על ידי תקנונים, שמצהירים ללא בושה כי רק גברים יכולים להיכלל בשורותיהם — ואת לא פוצה פה. את לא משמיעה אף אמירה מוסרית פמיניסטית נגד המצב הבלתי אפשרי הזה, שבו אין לי ולשכמותי שום ייצוג, לא בכנסת ואפילו לא במינהל העירוני. נגד מצב שבו לאשה חרדית אין מלה במ וקדים שבהם את ועמיתייך סוגרים דילים פוליטיים מעל לראשינו המכוסים, מול פרצופינו השקופים.

 

סיסמת הקמפיין שלנו בתנועת "נבחרות" — "לא נבחרות, לא בוחרות" — היא בקשה לסולידריות נשית מכל קצווי הקשת החברתית, מתוך הבנה שהמצב הקיים פוגע בכל אשה בישראל, וממש לא משנה מהיכן היא מגיעה; בקשה שלא לשתף פעולה עם הדרת הנשים מהמרחב הציבורי הייצוגי של המדינה. אני מניחה שתנודי בראשך ותאמרי: "כן, אתן צודקות, זה לא בסדר, אבל את צריכה שכל הקהילה תתמוך ברעיון, את צריכה לפעול בנחישות מבפנים ולשנות", כפי שענית לי לא מזמן.

 

אם הקהילה החרדית כולה היתה תומכת ברעיון, באמת לא הייתי זקוקה לעזרה מבחוץ, אבל בינתיים הרוב פוחדות לדבר בקול, כי נשים כאלה "יוצאות בלי כתובה", כפי שהצהיר מספר ארבעים ומשהו ברשימת יהדות התורה, הרב מרדכי בלוי, שאיים שצריך להוציא את ילדיהן מבית הספר. והמעטות שמרימות ראש ומדברות משלמות ביוקר. ובכלל, אני פועלת מבפנים בלא מעט דרכים, אך בשתיקה הפוליטית הספק אדישה ספק חסרת אונים שלך ושל ח"כיות נוספות ששברו את תקרת הזכוכית, הפקרת את המאבק של נשים כמוני, שמשלמות מחיר כבד על מה שהן אומרות ועושות בתחום.

 

טפיחת השכם שבעת הרצון על התמיכה במועמדת חילונית מכאיבה וצורמת במיוחד לנשים חרדיות כמותי. לשיטתך, כל עוד הדיל לא מדיר אותך, הוא מרגש והיסטורי, אבל אם ידירו אותך בשל נשיותך, תזעקי זעקה פמיניסטית גדולה ומרה. לעומת זאת כשנשות הקהילה החרדית מודרות ממוקדי הכוח באופן שיטתי, את מעלימה עין ולא מביעה ולו מלת ביקורת אחת, או אפילו תקווה שמשהו ישתנה.

אני אפילו לא כועסת, לא מאוכזבת, רק מבינה יותר מתמיד שאם אנחנו לא ניאבק, למרות המחירים הקשים, המצב יישאר על כנו ואת תמשיכי להתלחשש עם ליצמן או דרעי, שיחייכו אלייך במתק. הם יתעלמו מראשך הגלוי ואת תתעלמי מהשוביניזם שלהם, כי ככה זה.

 

לקריאת המאמר במקור