האמנם תביעה קנטרנית?


לפני כמה חודשים ישבתי בדיון בבג"צ בעניין הסעיפים המפלים נשים בתקנון סיעת אגודת ישראל, היה זה אחד מהמחזות הסוריאליסטים בהם יצא לי להיתקל, ויצא לי לא מעט.

עורך הדין של אגודת ישראל, איש נטול כיפה גדול במידותיו, עמד שם מול הרכב של שתי שופטות וטען: "אם קבוצת אנשים שמנים תחליט להתאגד כמפלגה, האם אין זה זכותה למנוע מאנשים רזים להצטרף אליה? שקט השתרר לרגע. השופטת לא התבלבלה וענתה מייד, "ודאי זכותה, אך זו תהיה מפלגה לשמנים ולשמנות גם יחד".

שיאי האבסורד נשברו עוד כמה חודשים לפני הדיון הזה. עורך דין אחר של אגודת ישראל בתשובתו לבג"צ כתב: "כפי שהעותרת אינה טוענת כי אי צירופם של ילדים למפלגה מהווה אפליה פסולה והדרת ילדים, כך אין לטעון זאת לגבי נשים".

אני בוחרת לא להעלב מהדימויים, אלא לראות בהם נקודת אור. לאגודת ישראל, לש"ס וליהדות התורה אין בקנה טיעונים הלכתיים רציניים, הם נאלצים לגייס יצירתיות רבה בכדי להסביר למה באמת נשים נמצאות מחוץ לדלת שלהם.