November 22, 2017

Please reload

פוסטים אחרונים

ההפרדה רעה לחרדים

May 3, 2018

1/10
Please reload

פוסטים רותחים

האמנם תביעה קנטרנית?

 

לפני כמה חודשים ישבתי בדיון בבג"צ בעניין הסעיפים המפלים נשים בתקנון סיעת אגודת ישראל, היה זה אחד מהמחזות הסוריאליסטים בהם יצא לי להיתקל, ויצא לי לא מעט.

עורך הדין של אגודת ישראל, איש נטול כיפה גדול במידותיו, עמד שם מול הרכב של שתי שופטות וטען: "אם קבוצת אנשים שמנים תחליט להתאגד כמפלגה, האם אין זה זכותה למנוע מאנשים רזים להצטרף אליה? שקט השתרר לרגע. השופטת לא התבלבלה וענתה מייד, "ודאי זכותה, אך זו תהיה מפלגה לשמנים ולשמנות גם יחד".

שיאי האבסורד נשברו עוד כמה חודשים לפני הדיון הזה. עורך דין אחר של אגודת ישראל בתשובתו לבג"צ כתב: "כפי שהעותרת אינה טוענת כי אי צירופם של ילדים למפלגה מהווה אפליה פסולה והדרת ילדים, כך אין לטעון זאת לגבי נשים".

אני בוחרת לא להעלב מהדימויים, אלא לראות בהם נקודת אור. לאגודת ישראל, לש"ס וליהדות התורה אין בקנה טיעונים הלכתיים רציניים, הם נאלצים לגייס יצירתיות רבה בכדי להסביר למה באמת נשים נמצאות מחוץ לדלת שלהם.

 

 

 

פרדוקס הנוכחות הנפקדת

השיח הפמיניסטי בחברה החרדית הוא טעון ומורכב. מצד אחד זו חברה שחיה פה בישראל הדמוקרטית של 2017 ומושפעת לא מעט מהלך הרוח המערבי שוויוני, רוב נשות המגזר החרדי עובדות במגוון תחומים ביניהם המצריכים חשיפה רבה כמו עיתונאיות, עורכות דין, מנכ"ליות, פרסומאיות, שדרניות ועוד, גברים חרדים רבים לוקחים חלק במטלות הבית. על רקע זה, העדרן המוחלט של נשים חרדיות ממוקדי קבלת ההחלטות, מהפוליטיקה מהספרה הציבורית בולט וצורם לעין. יש לא מעט נשים חרדיות מוצלחות מנהיגות, כריזמטיות, נשות מעש בעלות ניסיון, אין לאף אחת מהן סיכוי להתברג ברשימה חרדית לכנסת, לרשות מקומית, או למועצה דתית. מדובר במועדונים סגורים לגברים בלבד המשפיעים רבות על מצבן, חייהן ומעמדן של נשות מגזרם. זה לא קורה במקרה, זו יד מכוונת. למפלגות החרדיות שלנו תקנוני כניסה ביולוגים מוחלטים, אתה צריך להיות גבר כדי לשרת את הציבור ולקבל החלטות, כל צורת קיום אחרת לא מקובלת באיזורי קבלת ההחלטות.

להזכירכם, תקנוני מפלגות שאינם עולים בקנה אחד עם החוק, אמורים להישלל על ידי רשם המפלגות, או לפחות להישלח להגהה ולתיקון. לא במקרה דנן. המדינה למעשה חותמת ומאשרת את קיומן של מפלגות גברים ומאפשרת בכך העלמה ומחיקה תודעתית ומעשית של 50 אחוזים מהקהילה.

הנושא הזה הגיע לבג"צ ולא בכדי, יש בו היבטים של משפט בינלאומי ותקנות שישראל חתומה עליהם, מצד שני, די ברור שהדבר האחרון שרוצים לעשות מקבלי ההחלטות והפוליטיקאים זה לשנות את המצב.

"תביעה קטנונית וקנטרנית" כך מכנים אותה. "קבוצת נשים הזויה" כך מכנים אותנו, הנשים ב"נבחרות" שאומרות ללא זכות ייצוג, אין משמעות לזכות הבחירה, שאם אנחנו לא נבחרות, אנחנו גם לא בוחרות.

התיישבנו בשבוע שעבר ב-16 למאי 2017 סביב שולחן עגול, פעילות ציבור חרדיות, במכללה למנהל בקליניקת קונקורד למשפט בינלאומי בראשות עו"ד אבינועם כהן שהנחה את האירוע.

ניסינו לברר מהן ההשפעות והתוצאות של המצב בו יש העדר מוחלט של נשים חרדיות מהכנסת וממועצות הערים. איך זה משפיע על היכולת שלהן לרתום את הנציגות החרדית הארצית והעירונית לסיוע לנשים? איך זה משפיע על האישה בקצה שאולי אפילו לא מודעת לזכויותיה, או מודעת אך משוכנעת שגברים מייצגים את צרכיה כיאות.

הקולות שעלו מהשטח היו צלולים וברורים, אך לא פחות מכך קשים. התברר מה שידענו מזמן. נושאים הקשורים לנשים לרווחתן, לבריאותן ולתנאי חייהן והעסקתן לא קיימים על סדר היום של הנציגות החרדית הקיימת.

 

אם את לא שם, את לא קיימת-קולות מהשטח

לא מעט נושאים עלו לדיון, אביא כאן את הבולטים והמשמעותיים מהם.

מקוואות, תכנון ותחזוקה שלהן, יחס לנשים הבאות בשעריהן, אפילו תנאי ההעסקה של הבלניות והאתגרים המונחים לפניהן, בכל הנושאים הללו גברים בלבד מקבלים החלטות. פעילות חברתיות המנסות לשנות, להיטיב תנאים, נתקלות בחוסר הבנה מוחלט לצרכים, לדקויות וברוב המקרים לאישה חרדית ממוצעת דרך אפילו להסביר עניינים שהצניעות יפה להם לנציג רשות שהוא גבר חרדי. פעילות חברתיות העוסקות באחד הנושאים הקשים והרגישים של טיפול בפגיעות מיניות בחברה החרדית נתקלו בחומה גבוהה ובצורה וחוסר נכונות מוחלט של נציגים חרדים משפיעים לשיתוף פעולה ולסיוע בנושא.

עלו עדויות על הצבעות של חברי כנסת בנושאים רגישים חזקת הגיל הרך שנעשו כלאחר יד בלי שהנציג יודע על מה מדובר, מול עינהן של פעילות חברתיות חרדיות.
ועדת החינוך שהתכנסה לדון בפגיעות מיניות בילדים חרדים לא הכילה ולו נציג חרדי אחד שבא ולו רק לשמוע.

עלה נושא תנאי ההעסקה וההתנהלות של עמותות החינוך החרדיות המעסיקות אלפי עובדות בתנאי רעב ואין פוצה פה ומצפצף, על מעשי שחיתות שאין מי שיעז להתלונן, אפליה, איומים וחוסר נכונות לשתף פעולה עם ועדי הורים.

דובר על האופק, על תחושת העצמי של הבנות, הנערות והנשים המתחנכות להיות כלי שרת בלבד, אובייקט של אחרים, שמתחנכות להמעיט ולצמצם את רצונן, שאיפותיהן מפני רצונם של אחרים, על תחושה קשה של "בלתי נראית" ומה היא עושה לנפש. על נשים רווקות או גרושות המוצאות עצמן חסרות הגדרה, מעמד וניראות.

דובר על העדר המודעות לזכויות בסיסיות עקב אי החשיפה למדיה. זכויות עובדות, זכות האישה על גופה, מה שמביא לבעיות גוף ונפש קשות.  פעילה אחרת הדגישה שגם כשמביאים לידיעתן של נשים חרדיות את זכויותיהן הן תמנענה מלפעול ליישמן עקב איומים וסנקציות קהילתיות בעיקר מול הילדים.

פעילת ציבור אחת הדגישה שאחד מהחסמים בסיוע בקהילה הוא שאין מישהו למעלה "להסתחבק" איתו. כשהנציגות היושבת על הברזים היא גברית וכוחנית, כשהיא מועדון גברים סגור, בו דילים נרקמים על סמך חברויות ואין שם ולו אישה אחת שניתן לדבר איתה על נושאים רגישים, קשה עד בלתי אפשרי לקדם יוזמות חברתיות קהילתיות בנושאים הקשורים לנשים.

הדרת נשים חרדיות מהפוליטיקה פוגעת בזכויותיהן ובתודעתן של נשים חרדיות, לא מאפשרת קידום יוזמות למענן ומעודדת תופעות של השתקה ואף אלימות. יחד עם זאת יש לזכור שהעדרן המכוון של נשים חרדיות מהפוליטיקה אינו "בעיה פנים חרדית" בלבד. מצב זה בו מוסדות המדינה מאפשרים את קיומן של מפלגות המדירות נשים, פוגע בכל אישה בישראל ופוגע בקידום חקיקה למען ייצוג שוויוני.